כשהחופשה נגמרת והשגרה ברילוקיישן חוזרת

לפעמים מבחוץ רילוקיישן נראה קצת כמו חופשה שלא נגמרת. חיים במקום חדש, מזג אוויר אחר, נסיעות, חוויות, שפה חדשה ולעיתים גם קצב חיים שונה. אבל כמו בכל חופשה, גם כאן מגיע הרגע שבו חוזרים לשגרה - סוף הקיץ הוא בדיוק אחד הרגעים האלה. אלא שברילוקיישן החזרה הזו יכולה להרגיש מעט אחרת. עבור חלק מהמשפחות היא עוברת בקלות יחסית, ואצל אחרות היא דווקא מציפה מחדש געגוע, בדידות, עומס או קושי של הילדים סביב בית הספר והחברים.

בתקופה הזו אנחנו שומעים לא מעט מהורים ומשפחות שאלות סביב החזרה למסגרות: איך לעזור לילדים להסתגל מחדש? מה נחשב קושי טבעי? מתי כדאי להתערב? ואיך אפשר להפוך את החזרה לשגרה לפחות מאיימת ויותר מוכרת?

במאמר הזה נענה על השאלות ונעשה סדר דרך ידע של ניסיון מקצועי+מחקרים, וכלים מעשיים שחלק ניתנים לביצוע עם סיום קריאת המאמר.

למה החזרה לשגרה ברילוקיישן יכולה להיות מורכבת יותר?

מחקרים העוסקים בהסתגלות של משפחות וילדים ברילוקיישן מראים כי תחושת שייכות, קשרים חברתיים, תמיכה משפחתית והשתלבות בבית הספר הם גורמים משמעותיים בתהליך ההסתגלות.

כאשר חוזרים לשגרה אחרי תקופה של חופש, חלק מהקשיים האלה יכולים להיות מורגשים יותר.

געגוע ותחושת ריחוק

ביקור בארץ או זמן ממושך עם משפחה וחברים יכולים להזכיר לנו עד כמה המעגל הקרוב שלנו נמצא רחוק. החזרה למדינת המגורים עלולה לעורר מחדש געגוע או תחושה של ריחוק מהבית ומהאנשים החשובים לנו.

צעד ראשון להתחיל איתו:

• לקבוע שיחת זום קבועה עם אדם קרוב מהארץ בזמן שמתאים לילד ולמשפחה.

• ליצור יחד אלבום קטן של האנשים והמקומות שאליהם מתגעגעים, ולדבר עליהם בלי לנסות לבטל את הגעגוע.

בדידות או חוסר שייכות

השגרה מחזירה אותנו למסגרות הקבועות, ושם לעיתים מורגש שוב הפער בין המקום שבו אנחנו חיים לבין המקום שבו אנחנו מרגישים שייכים. הדבר יכול להיות משמעותי במיוחד עבור ילדים שעדיין בונים קשרים חברתיים או מתמודדים עם שפה ותרבות שונות.

צעד ראשון להתחיל איתו:

• ליזום מפגש קצר עם ילד או משפחה מהמסגרת, גם אם מדובר בפעילות פשוטה כמו משחק בגינה.

• לבחור פעילות קבועה אחת בשכונה או בקהילה, ולהגיע אליה יחד לפחות פעם אחת השבוע.

עומס, עצבנות או חוסר אנרגיה

המעבר מחופש לשגרה דורש הסתגלות מחדש גם ברמה היומיומית. שעות שינה משתנות, חוזרים לעבודה וללימודים, ויש פחות גמישות. אצל ילדים וגם אצל מבוגרים זה יכול להתבטא בעייפות, עצבנות, ירידה במוטיבציה או תחושה שהכול דורש יותר מאמץ.

צעד ראשון להתחיל איתו:

• לקבוע שעת שינה ושעת קימה קבועות יחסית, ולהקדים אותן בהדרגה מדי יום.

• להכין בערב את התיקים, הבגדים והארוחות ליום הבא, כדי להפחית עומס והחלטות בבוקר.

קושי סביב בית הספר והחברים

עבור ילדים, החזרה לבית הספר יכולה לעורר חששות שונים: מי יהיו החברים שלי? האם אצליח להבין את השפה? האם אסתדר עם המורה? האם אני באמת שייך לכיתה?

ברילוקיישן שאלות כאלה מקבלות לעיתים משמעות גדולה יותר, במיוחד אצל ילדים שעדיין אינם מרגישים לגמרי בבית בסביבה החדשה.

צעד ראשון להתחיל איתו:

• לקבוע שיחה קצרה עם המחנכת או איש צוות בבית הספר, ולשתף מראש בחששות או בצרכים של הילד.

• לתרגל בבית משפטים שימושיים בשפת בית הספר, כמו בקשת עזרה, הצטרפות למשחק או הצגה עצמית.

מה עוזר לאורך זמן וגם מחזק מבפנים?

אין דרך אחת שמתאימה לכל ילד או משפחה, אבל יש כמה דברים שיכולים לעזור להפוך את החזרה לשגרה למוכרת ובטוחה יותר.

לחזק תחושת ביטחון והיכרות עוד לפני החזרה

ככל שהסביבה פחות זרה, כך קל יותר להתמודד איתה.

אם מתאפשר, אפשר להגיע עם הילד לבית הספר לפני תחילת הלימודים, להסתובב במבנה, לראות את הכיתה, להכיר את המורים ולדעת מראש איפה נמצאים המקומות החשובים.

אפשר גם לנסות להפגיש אותו עם ילד או שניים שיהיו איתו בכיתה, ולבדוק האם יש בבית הספר תלמיד, מורה או איש צוות שמדבר את השפה שלו ויכול לשמש עבורו דמות מוכרת בתחילת הדרך.

המטרה אינה למנוע כל חשש, אלא להפוך חלק מהלא־מוכר למוכר.

צעד ראשון להתחיל איתו:

• לשלוח לבית הספר הודעה ולבקש ביקור קצר, שיחת היכרות או מידע חזותי על הכיתה והמבנה.

• להכין יחד עם הילד “מפת התמצאות” פשוטה של הדרך לכיתה, לשירותים, לחצר ולמקום שבו אפשר לבקש עזרה.

להחזיר את השגרה בהדרגה

לא חייבים לחכות לבוקר הראשון של בית הספר כדי לחזור לשגרה.

כמה ימים קודם אפשר להתחיל להחזיר בהדרגה את שעות השינה, זמני הארוחות והפעילויות הקבועות. שגרה צפויה ועקבית מעניקה לילדים תחושת יציבות ומפחיתה חלק מחוסר הוודאות שמלווה תקופות מעבר.

וחשוב לאפשר נחיתה הדרגתית כדי להפחית את תחושת ה״ג׳ט לג הרגשי״ של המעבר בין הביקור בישראל לבין החזרה לחיים ברילוקשיין. 

צעד ראשון להתחיל איתו:

• לבנות יחד לוח שבועי פשוט עם שעות שינה, ארוחות, לימודים, זמן פנוי ופעילות משפחתית.

• להחזיר בהדרגה פעילות אחת קבועה.

לתת מקום גם לקושי

כשילד אומר שהוא חושש, מתגעגע או לא רוצה לחזור לבית הספר, הנטייה הטבעית שלנו כהורים היא לעודד מיד: “יהיה בסדר”, “אתה תכיר חברים” או “אין לך ממה לדאוג”.

לפעמים דווקא כדאי לעצור רגע ולשאול:

מה הכי קשה לך בחזרה?

למה אתה הכי מתגעגע?

ממה אתה חושש?

ומה יכול לעזור לך להרגיש קצת יותר בטוח?

עצם האפשרות לדבר על הקושי בלי למהר לפתור אותו יכולה לעזור לילד להרגיש שמבינים אותו ושהוא לא צריך להתמודד לבד.

צעד ראשון להתחיל איתו:

• לקבוע בכל יום עשר דקות של שיחה רגועה, בלי מסכים ובלי ניסיון מידי לתת פתרונות.

• לשקף לילד את מה ששמעתם, למשל: “אני מבין שהכי קשה לך הוא לא לדעת עם מי תשב בהפסקה”, ולשאול אם ירצה לחשוב יחד על צעד קטן.

ומה המחקר אומר על זה?

ההמלצות האלו מתיישבות עם ממצאים ממחקרים על הסתגלות ילדים ומשפחות בתקופות של מעבר ושינוי.

שגרה עקבית, תמיכה רגשית מההורים, קשרים חברתיים ותחושת שייכות נמצאו קשורים להסתגלות רגשית וחברתית טובה יותר אצל ילדים.

גם ההיכרות המוקדמת עם הסביבה והיכולת לדעת למה לצפות יכולות להפחית תחושת אי־ודאות ולחזק תחושת ביטחון.

חשוב לזכור שהמטרה אינה לייצר לילד חזרה “מושלמת” לבית הספר, אלא לעזור לו לעבור את השינוי בהדרגה, תוך תחושה שיש לידו מבוגרים שמבינים אותו ויכולים לעזור.

מתי כדאי לשקול עזרה נוספת?

רוב הילדים והמבוגרים זקוקים לזמן מסוים כדי לחזור לשגרה, ולכן לא כל קושי הוא סימן לבעיה.

עם זאת, כאשר הקושי נמשך לאורך זמן, מתגבר או מתחיל להשפיע באופן משמעותי על מצב הרוח, השינה, התפקוד בבית הספר, הקשרים החברתיים או היחסים בבית, כדאי לעצור ולבדוק מה עומד מאחוריו.

לפעמים הדרכת הורים קצרה יכולה לעזור להבין כיצד להגיב לילד בתקופה הזו. במקרים אחרים שיחה טיפולית יכולה לתת לילד, למתבגר או להורה מקום להבין טוב יותר את מה שהם עוברים ולמצוא דרכים שמתאימות להם להתמודד.

החזרה לשגרה היא לא רק חזרה ללימודים ולעבודה. ברילוקיישן היא לעיתים עוד מעבר בתוך מעבר גדול יותר, כזה שדורש מאיתנו ומהילדים להסתגל שוב, למצוא מחדש תחושת שייכות ולבנות את השגרה במקום שהוא הבית שלנו עכשיו.

ב״טיפול אונליין״ אנחנו עומדים לרשותכם לשיחת ייעוץ ראשונית, להדרכת הורים או לחשיבה משותפת על מה יכול להתאים לכם או לילדים בתקופה הזו.

ניתן לקרוא גם את המאמר בתקציר של פוסט בעמוד הפייסבוק שלנו:

https://www.facebook.com/share/p/1ee6aeTSBH/